- רכוש
- רְכוּשm. (b. h.; רכש to join, pile; cmp. רכב) goods, property. Pirké dR. El. ch. XXVII; a. e.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
רכוש מופקר — רכוש נטוש, נכסים שבעליהם לא ידועים {{}} … אוצר עברית
רכוש משועבד — רכוש ממושכן, נכסים המופקדים כערבות {{}} … אוצר עברית
רכוש אישי — נכסים בבעלות היחיד, נכסים אינטימיים, רכוש פרטי {{}} … אוצר עברית
רכוש מעוקל — נכסים מוחרמים, רכוש שהוצא מרשות בעליו {{}} … אוצר עברית
רכוש פרטי — נכסים בבעלות היחיד, רכוש אישי {{}} … אוצר עברית
רכוש ציבורי — נכסים בבעלות ציבורית, רכוש המדינה {{}} … אוצר עברית
רכוש — נכסים, קניין, נחלה, טובין, הון, עושר, שפע; קפיטל, הון לצבירת רווחי … אוצר עברית
רכוש אחר והוצאות נדחות — סעיף במאזן המפרט נכסים בלתי מוחשיים (בחשבונאות) {{}} … אוצר עברית
רכוש בלתי-מוחשי — נכס שאינו ריאלי, קניין רוחני {{}} … אוצר עברית
רכוש גנוב — נכסים שנלקחו ללא הסכמת בעליהם, ביזה, גזל {{}} … אוצר עברית
רכוש המדינה — בבעלות השלטון המרכזי, ציבורי {{}} … אוצר עברית